תיבת טקסט: טיפול תרופתי לאפילפסיה 
תיבת טקסט: אפילפסיה יכולה להיות מטופלת בתרופות, בניתוח או בדיאטה קטוגנית. 
הטיפול התרופתי הוא הנפוץ ביותר, ובד"כ הראשון שנבחר. 
לפני התחלת טיפול אנטי אפילפטי יש להכריע אם ההתקפים הם אכן באמת אפילפטים, ויש לשקול האם הטיפול התרופתי באמת נחוץ: התכווצויות בד"כ אינן גורמות לנזק מוחי גם אם הן בהחלט מהוות הפרעה רצינית בניהול חיי היום יום הרגילים. למען האמת יתכן ותופעות הלוואי של התרופות האנטי אפילפטיות יגרמו ליותר נזק מן ההתכווצויות עצמן! כמו כן, אם הטיפול התרופתי אינו מדויק ובמינונים הנכונים, יתכן והטיפול לא יפחית את מספר  ההתקפים ואת חומרתם. 
לעומת זאת, חשוב להדגיש כי במצב של סטטוס ממושך יש צורך בטיפול מידי, שכן סטטוס מתמשך עשוי לגרום לנזק מוחי וב 5 עד 10% אף עד כדי מוות. 
לא פעם מתעוררת השאלה האם לטפל תרופתית בילד שה EEG שלו מראה סימנים של אפילפסיה אולם לא נראו אצלו התקפים עצמם. זו החלטה שההורים צריכים לקבל יחד עם הרופא המטפל, וכמובן ייתכנו דעות שונות בין הרופאים. 
תיבת טקסט: קיימות תרופות אנטי אפילפטיות רבות, המיועדות לסוגים השונים של התקפים. מכיוון  שילדי אנגלמן סובלים בדכ מאפילפסיה כללית מורכבת, דהיינו מסוגים שונים של התקפים, אצל רובם יידרש טיפול במספר תרופות במשולב. התרופות צריכות להגיע לרמת מסוימת בגוף כדי להיות אפקטיביות ובה בעת לא לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות. רמה זאת גם צריכה להישמר לאורך זמן ובמשך כל שעות היום, מה שדורש נטילת התרופות בשעות ובמינונים מדויקים, ומעקב רפואי צמוד ביותר. 
התרופות העיקריות המקובלות בשימוש נגד אפילפסיה באנגלמן הן: (שמות התרופות יינתנו על פי שם מסחרי מקובל(:
  (Valproate - Depakene, Depakote)דפלפט  תרופה הניתנת קרוב לשלושים שנה. תרופה יעילה נגד רוב סוגי האפילפסיה במינון מתאים, אך עלולות להיות לה תופעות לוואי שונות בעיקר בילדים לפני גיל שנתיים כגון: פגיעה בתאי הדם, פגיעה בכבד, פגיעה בלבלב, פגיעה בשחלות, פגיעה במערכת העיכול, נשירת שער, השמנת יתר, החמרת רעד הידיים המצוי כבר אצל ילדי אנגלמן, ועוד. 
יש לציין שברוב המקרים תופעות לוואי אלה אינן קורות.  תרופה זו יעילה אצל רוב ילדי אנגלמן אך  עלולה לגרום לישנוניות או לסירוגין להיפראקטיביות. יש לערוך אחת למספר חודשים ספירת דם, בדיקת תפקודי כבד ולבלב ובדיקת רמת התרופה בדם.
  (Lamotrigine)למיקטל  תרופה טובה להתקפים מסוג טונים-קלונים וכלליים. תופעת לוואי יחידה היא פריחה אלרגית נדירה אך חמורה. תגובה זו עלולה להופיע במיוחד אם מינון התרופה הועלה מהר מדי ובשילוב עם דפלפט. יש צורך בשבועות רבים של טיפול הדרגתי מאד עד לקבלת תגובה לטיפול. אין צורך בבדיקות דם ואין אפשרות לבדוק רמת תרופה בדם. גם זו בין התרופות עם אחוזי ההצלחה הטובים בקרב אנגלמן. 
  (Topiramate)טופמקס  תרופה חדשה יחסית וטובה לסוגים שונים של התקפים. תרופה עם דיווחי הצלחה באנגלמן. אולם דווח על מקרים בהם התרופה גרמה לתחושה של עייפות וירידה בתפקוד מוחי כאשר ניתנה מהר מידי. ככ נצפתה ירידה בתיאבון, סירוב לשתות, וסחרחורות . אין צורך בבדיקות דם ואין אפשרות לבדוק רמת תרופה בדם. 
(Benzodiazepines) אטיבן, וואליום, סטסוליד, קלונופין  - יעיל להתקפים מיו-קולניים ואחרים. תרופה חשובה ביותר לטיפול מידי בסטטוס (מצב של התקפים מתמשכים). בין תופעות הלוואי, ישנוניות, ריור מוגבר וקשיי נשימה. לפעמים הרעה בהתנהגות. כאשר נעשה שימוש ממושך בתרופות אלו, יעילותם יורדם משום שהגוף מפצה עליהם. כאמור תרופות אלו חשובות ויעילות למקרי חרום, במיוחד בגלל שאפשר לתת אותה בלחי, או בצורה נוזלית דרך האף או כחוקן לילדים שאיבדו את הכרתם.
 (Steroides) פרדניזון, קורטיזון - ניתן כטיפול זמני קצר במקרים קשים מאוד שאינם מגיבים לטיפול תרופתי אחר. תופעות לוואי חמורות של עליה במשקל, פגיעה זמנית במערכת החיסונית, הרככות העצמות והחלשות השרירים. בדכ השיפור הבריאותי נמשך גם לאחר סיום השימוש בתרופה.

אפילפסיה באנגלמן

סוגי ההתקפים

תרשים EEG

תיפול תרופתי לאפילפסיה

דיאטה קטוגנית

מפת האתר